|
פולין, שאדמתה הפכה לבקעת העצמות של יהודי אירופה, שימשה בשנים 1946-1945 גם מוקד עיקרי להתארגנותה ופעילותה של ה"בריחה". אליה שבו ניצולי המחנות הנאציים והגואלגים הסובייטים; דרך גבולותיה יצאו בתוך שנתיים למעלה מ-150,000 נפש אל ארצות המעבר, אל חופי הימים ובסופו של המסע הארוך אל אדמת ארץ ישראל. מה שהתחיל כנדידה של פליטים וכבריחה של בודדים, הפך עד מהרה לפעולה מאורגנת, מחתרתית למחצה, אשר על אף אמצעים מוגבלים וקשיים רבים, הצליחה להפוך התפרצות חסרת-יעד לתנועת המונים שיש לה דגל. שרידי תנועות הנוער הציוניות – ניצולי מחנות, רפטריאנטים מברית המועצות ויוצאי יחידות צבאיות ופרטיזניות – היו הגרעין לתנועה זו. הקשר עם הבריגדה היהודית (חי"ל) שחנתה בצפון איטליה ולאחר מכן בהולנד ובבלגיה ובואם של שליחי "המוסד לעליה ב'" (שלוחת ההגנה), חיזק את ידי העושים ושיפר את דרכי הפעולה.
המחבר, שהיה אחד משלושת הארצישראלים הראשונים שנשלחו עם סיום המלחמה לפולין לסייע לארגון ה"בריחה", כותב את הסיפור המרתק, שהוא גם מסמך היסטורי, ביכולת ובעט רגיש המעבירים את רישומן של חוויות השנים ההם בלא שדהה צבען.
יוחנן כהן , ממייסדי קיבוץ תל יצחק (1937). במלחמת העצמאות שירת כמ"פ בגולני. חבר הכנסת השלישית. ב-1960 הצטרף לסגל הבכיר של משרד החוץ שם שימש מנהל מחלקת ההסברה, מנהל מחלקת מזרח אירופה, קונסול כללי בבוסטון, שגריר בבוקרשט ושגריר בהלסינקי.
ספריו: המפתח בידי הערבים, לפתרון בעיית הפליטים, 1962; הנוער הציוני, 1976; אומות במבחן, 1985 (גם באנגלית, 1989).
קרא עוד
קרא פחות
|