|
`ארצ`לי` (1982) הוא הרומאן האחרון שפירסמה מורנטה (אחרי `כזב וכישוף`[1948], `האי של ארתורו` 1957], `אלה תולדות` [1974ן). ``המלכה האגדית של הספרות האיטלקית`` מגיעה ברומאן האחרון הזה שלה לשיאים של כתיבה מטלטלת, חכמת - לב, אפלה ומצמררת, ובו - בזמן מוארת מצחיקה, משובבת את הנפש בדימוייה היפהפיים. 150 העמודים האחרונים של הספר, שמסופרת בהם במסודר, כתהליך ממאיר, פרשת הידרדרותה המסתורית של ארצ`לי, הם הפסגה הצרופה של כל כתיבתה של מורנטה. מנואלה המספר בן 43, יוצא בנובמבר 1975 ממילנו לכפר זעיר ונידח בדרום - ספרד, שספק אם עודו קיים. שם פגש אביו לפני 44 שנים את ארצ`לי, נערה פראית בורה ותמה. האב, קצין בצי המלכותי האיטלקי, מעריץ של המלך ושל הסדר הצבאי, הזדמן לשם במסגרת ביקור של הצי. חמש שנים הוחבאה אהובתו החשאית ברומא, עד שנישאו. ארבע שנים גדל הבן הלא - חוקי בלי לדעת שיש אבות בעולם. והשנים הללו, ועוד שנתיים בדירת הנישואים ב`רבעים הגבוהים`, היו גן - עדן מופלא, ילדות מאושרת של מלך - היופי בסימביוזה עם אמא. אבל מנואלה ננטש על - ידי אמו עוד לפני שברחה מהבית ועוד לפני שמתה; ועד מהרה גם תמו חייו במשפחה. בארצ`לי חלה תמורה שהיתה מעבר ליכולת ההבנה של בן השש. ביסורי נפש נוראים כמו הלכה ונכפתה עליה, בהתקפים גוברים, ארצ`לי שנייה: האשה הביישנית והצנועה, המאוהבת בנאמנות נצח באביו המסור לה, נעשתה בו בזמן, כבת - כלאיים, אשה מופקרת משתוקקת, הנופלת לזרועותיו של כל גבר מזדמן, בלי שליטה
קרא עוד
קרא פחות
|