|
|
אתמולים אבודים / רות גולד
הוצאת יד ושם משנת 1999 כריכה רכה
|
|
|
``שישה במרס 1944. כאלפיים יתומים שוחררו ממחנות הריכוז הרומניים בטרנסניסטריה-אוקראינה. אני הייתי אחת מהם.`` בשנת 1941, בתוך שלושה שבועות, חזתה רות בת האחת-עשרה במותם בייסורים של אביה, אחיה ואמה. הם נספו בברשאד, המחנה הגדול והנורא מתוך למעלה ממאה מחנות הריכוז של טרנסניסטריה. חבל ארץ זה, השכוח כמעט בהיסטוריוגרפיה של השואה, היה למקום קבורתם של קרוב ל250,000- יהודים. לאחר שחרורה נעה ונדה רות ממקום למקום, מבתים מאמצים לבתי יתומים ארעיים ולמחנות פליטים. לאחר המלחמה נמלטה מרומניה על סיפונה של אניית משא שטבעה בים האגאי בדרכה לארץ-ישראל. היא חולצה בידי הבריטים ונשלחה למחנה מעצר בקפריסין. כעבור שנה הגיעה רות לארץ-ישראל ויכלה סוף-סוף לשלוח שורשים באדמתה. מסעה של רות לא הגיע לקיצו. עם מות בעלה, שב ונעור האבל על המשפחה ששכלה ארבעים שנה קודם לכן. בשנת 1988 חזרה לבוקובינה, המחוז האוקראיני שהיה חלק מרומניה בילדותה, לעיר מגוריה, צ`רנוביץ, לכפרים שהכירה ולמחנה ברשאד. היא קיוותה שיעלה בידה להתחבר לילדותה ולכבד את זכר קרבנות המחנות. תחת זאת מצאה בתי קברות חרבים, קברי אחים ללא ציון או מצ
קרא עוד
קרא פחות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|