|
|
מה היה קורה אם היינו שוכחים את דוב / גדי טאוב
הוצאת הקיבוץ המאוחד משנת 1992 כריכה רכה
|
|
|
ספר הסיפורים הראשון של גדי טאוב מביא לסיפורת העברית קול חדש, עכשווי מאוד, "קול אמיתי, מוכר, שבוקע מהמציאות הנפשית שלנו" (דן מירון). זהו ספר חדשני ומפתיע מהרבה בחינות. קל להיתפס לגילויו החיצוניים: עולמם הארעי של צעירים בני עשרים פלוס, שוכרי חדרים מזדמנים - שיפוצניקים, חיילים משוחררים על סעיף פסיכיאטרי, ספריות, מלצריות של פאבים וכו'. קל להצביע על סוג הדמויות החדש יחסית, ועל השפה הקשובה באורח קיצוני ללשון הדיבור המגושמת של הדמויות (שגם המספר הטמיע אותה לעצמו) - לשון האומרת, לכאורה, אי ורבליות של הדמויות ואולי גם רדידות של מודעות. אבל אין להסתפק בכך. למרות הקריאה הסוחפת, הנוגעת ללב, מן הראוי להתעכב ולראות יותר מזה.
קרא עוד
קרא פחות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|