|
נכנסתי אל תא הטלפון הציבורי שבקצה השדרה, הכנסתי את הכרטיס אל החריץ, וחייגתי. קול מוקלט ענה לי. "חבל," אמרתי אחרי הצפצוף. אחר-כך שתקתי רגע ארוך, כי לא ידעתי מה לומר. לחות עמדה בגרוני ואז אמרתי, "אהובתי," וניתקתי. באותו לילה לא שבתי אל ביתי, וגם לא באף אחד מן הלילות הגשומים שבאו אחריו. אשתו, אהובתו, בתו ואמו- ארבע הנשים בחייו של מיכאל שחר, שיצא מביתו ב-31 באוקטובר 1995 ונעלם מבלי להותיר סימן- מספרות את סיפורן, ובפני הקורא נפרשת יריעת חייהן- אהבותיהן, אסונותיהן, הקשיים שזימנו להן החיים והקשרים הנרקמים ביניהן. בדרך סיפורית מרתקת ומרגשת, בלשון יפה ומיוחדת, בונה רני טלמור, ברומן ראשון ומפתיע מפרי עטה, סיפור מורכב כמו החיים עצמם, כאוב ומכמיר-לב, נטוע בהוויה הישראלית ולכן כל-כך קרוב. האם, רחל, "אשה יפה שחיצוניותה השבירה עוטפת פנימיות יצוקה ממתכת קשה, ש"מיום היוולדו היא מתכוננת למותו, כאילו תמיד ידעה שכך יהיה, שהיא תאבד אותו..." האשה, נורית, שעם היעלמו מתגלה לה בגידתו. "איך אנשים יכולים לחיות עם סודות כאלה? להסתובב כל החיים כמו מרגל בארץ אויב. איך מייקל חי עם כל הסודות שלו, עם כל השקרים..." אוד, המאהבת, שמיכאל שלה עזב אותה מזמן, והבת, אלה, שקושרת קשר מכתבים עם אהובת אביה וכותבת, "עוד לפני שאני יודעת איך תגיבי, אני רק מבקשת, אני רק מתחננת, שתגידי לי אם את יודעת איפה אבא שלי"...
קרא עוד
קרא פחות
|