|
|
מחתרת השיר - מגמות אחרות בשירה העברית / צבי לוז
הוצאת הקיבוץ המאוחד משנת 2006 כריכה רכה
|
|
|
בספר זה שם צבי לוז דגש על נטייה פואטית רבת עניין שהתבלטה בליריקה העברית במאה ה-20 - הנטייה החתרנית. עם תחיית הלשון ניעורו בה דחפים לפריצת גבולות, לחריגה ממסגרות ואף להפקעת סמכויות ונורמות. חתרנות זו - המודעת והמכוונת "לאפשר את בלתי אפשרי" - חידשה השגות אמנותיות, פילוסופיות ופסיכולוגיות, ששינו את פניה ואת מגמותיה של השירה העברית. החתירה לגישור לירי על הפער שבין "אני" לבין "העולם", זירזה את הזרימה הדו-סיטרית החוצה ופנימה ועד לתהומות, ומכוח האמפטיה החתרנית מגיע "האני" שהתהים לידי רגעי חסד של הזדהות עם זולתו. חמישה משוררים, מן הנועזים שבליריקנים העבריים במאה ה-20: ח"נ ביאליק, ש. שלום, יונתן רטוש, זלדה, י"צ רימון - מייצגים פה נטייה זו. אף שכל אחד מהם הפיק היבט אחד משלו, הרי המשותף ביניהם, עצם הצורך לחתור תחת הנחות-יסוד ולצאת דופן, הוא שקושרם יחדיו ומחברם לרבים וטובים מבני זמנם ואף מעיד על כוחה של העברית להתחיות, לחדש ולהתחדש.
קרא עוד
קרא פחות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|