|
|
משבר בחברה הישראלית / דב בן-מאיר
הוצאת כרטא משנת 1973 כריכה קשה
|
|
|
משבר החברה הישראלית הוא משבר הפער בין מציאות ההווה לבין הציפיות הלאומיות של העם היהודי לגבי עיצובה של מדינת ישראל וקביעת יעדיה: האם עליה להיות מרכז רוחני לעם היהודי
ראש גשר מערבי במזרח
או אולי "אור לגויים"? העם היהודי הניח, בשנות קיומו הארוכות, נדבכים אוניברסליים של קיום יהודי יחיד במינו, הנשענים על נאמנות ללא פשרות לעקרונות הקיום היהודי ("קידוש השם") מזה, ועל גישה דיאלקטית למושג מולדת מזה. משום כך מהווה מדינת ישראל מעין שלב של התעלות בקיום היהודי. התעלות זו מתבססת על שלוש אמיתות: המדינה אינה אלא מכשיר להמשך קיומו של העם
מדינת ישראל היא בעלת זכות קיום כל עוד היא מייצגת את אחדות הגורל היהודי
ישראל תשאר בעיני העולם מדינה של יהודים ולא מדינה חדשה של ישראלים. עובדות אלו מסבירות את היווצרותן של מסגרות לאומיות, חברתיות, כלכליות, וצבאות בארץ-ישראל עוד בימי המנדט הבריטי
מהן ראשוניות בקנה מידה בינלאומי.
היכרות עם מסגרות אלו היא תאי להבנת תהליכי המשבר החברי של מדינת ישראל בשנות השבעים. אופיו המיוחד של הישוב היהודי בארץ הוכתב על ידי שתי תופעות יסוד: ריכוזיות חברתית .... והאופי האידיאולוגי של החברה ... מבנה המפלגה הישראלית, ובעיקר מפלגת הפועלים, מנע מגלי העליה העצומים הקמת מפלגות חדשות בארץ. הישוב היהודי בארץ הקים מגדלי חוסן נוספים אשר איפשרו לו לקיים רמת פעילות ריבונית למרות העדרה של מסגרת ריבונית והם: זרוע צבאית ... תנועת הנוער הארץ-ישראלית .... וההתיישבות העובדת .... את מקורות המשבר המלווה את הגשמת האידיאה הפוליטית והחברתית של מדינת ישראל, יש לראות בגורמים אלה: ההכרח להגיע לאוריינטציה בינלאומית על רקע המלחמה הקרה. הצורך בהגדרה מחודשת של מטרות הציונות. שאלת אופי המדינה כמדינת חוק או כמדינת דת. התפוררות אידיאולוגיות בגלל פלוראליזם כלכלי. החרפת הניגודים בין המהגרים לבין הוותיקים ובעיקר בין עדות המזרח ובין האשכנזים. גידול מופרז ברמת הציפיות של האזרח על רקע הישגי המדינה בתחום החוץ, הבטחון והכלכלה. תמורות במבנה הפוליטי ובאשיותיהן של המסגרות החברתיות: המפלגה וההסתדרות. חלקו הגובר והולך של המיעוט הערבי בעיצוב דמותה של החברה הישראלית בעתיד.
קרא עוד
קרא פחות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|