|
"ואני בת ישראל פשוטה, השכלה גבוהה לא הייתה לי, הרבה מחברותי היו משכילות ממני, אך מקומן לא ניכר. הן נשארו באלמוניותן בפינותיהן, ואני - הנערה הפשוטה - כבשתי לי עמדה והגעתי להישגים" - בותבת מרים ברץ באחד ממכתביה. ואכן, מרים ברץ, ממייסדות דגניה א, השאירה חותם בל יימחה בסאגה של תולדות הקיבוץ בארץ. ההיסטוריה של הסיפור הנשי בארץ עדיין נכתבת ונתפסת כספח לסיפור הציוני המרכזי. סיפור חייה של מרים ברץ הוא פרק אחד הבא לחשוף ולגלות את קולן הבלתי נשמע של הנשים במציאות הפוליטית והתרבותית של תקופת היישוב ואחריה. המחברת, סמדר סיני, רואה במרים ברץ את האישה הראשונה שניהלה מאבק מגדרי בתוך הקבוצה, אף שבאותה תקופה המושג "מגדר" עדיין לא היה קיים. דרך סיפור חייה של מרים בוחנת המחברת את התפיסה המגדרית של חברי דגניה בראשית ימיה; מה הייתה תפיסת שוויון הנשים בקבוצה וכיצד בא לידי ביטוי השוויון המגדרי בתעסוקה, בסטטוס הכלכלי וביחסים בין המינים. כמו כן נבחנת תפיסת הנשיות, המשפחתיות וההורות של מרים ושל דגניה על רקע היישוב המתגבש בארץ. מיום עלותה לארץ, והיא נערה בת שבע - עשרה, הייתה מרים ברץ חלוצה במלוא מובנה של המילה. אישה עברייה ראשונה בפרדסי פתח - תקוה, פועלת בשדות החימצה בחדרה, ואחר - כך בדגניה - הרפתנית הראשונה, האם הראשונה ומקימת ענף הרפת הראשון בתנועה הקיבוצית, כן, וגם אם לשבעה בנים ובנות. כל הישג נקנה בעמל ובנחישות אין קץ. אין ספק, מרים ברץ ניחנה בתכונות המאפיינות דמויות המעצבות תקופה. גם אם לא ראתה עצמה ככזאת - חייה היו משל ודוגמה. ספר זה הוא ראשון בסדרה חדשה על מגדר וקיבוץ. סמדר סיני, חברת קיבוץ עין גב, בעלת תואר מוסמך בהצטיינות בלימודי ארץ - ישראל באוניברסיטת בר אילן. דור רביעי בארץ, נצר למייסדי המושבה מטולה. הקימה פורום נשים סובב כינרת ומכהנת כיושבת ראש שלו. מכהנת בתפקיד ניהולי בכיר במכללה האקדמית עמק הירדן.
קרא עוד
קרא פחות
|