|
העיר ברלין היתה לא רק הבימה המרכזית לשיגיונותיו של אדולף היטלר, לעלייתו של הרייך השלישי ולנפילתו; היא היתה גם מקום שחיו בו אנשים רגילים - עבדו, בילו, גידלו משפחות. את סיפורם של אלה בשנות המלחמה בא הספר ברלין במלחמה לתאר.
בין השנים 1939 ל-1945 חוו תושבי ברלין שמחת מנצחים ותוגת מובסים ומצוקה קשה. מזונם נקצב; ההאפלה גררה מעשי פשע; גברים, נערים וזקנים גויסו; הפצצות מן האוויר הטילו אימה; הכיבוש לוּוה במעשי ביזה ואונס. את כל אלה מתאר הספר, וכמובן, גם את התלאות והגזרות שהיו מנת חלקם של היהודים בעיר.
בצד בחינת התנהגותם של אזרחי ברלין מעלה מחבר הספר, ההיסטוריון רוג'ר מורהאוז, שאלות נוקבות: כמה ידעו תושבי ברלין על שואת היהודים, ועד כמה האמינו למה שנודע להם? מה היה יחסם לגסטאפו? למדינה הטוטליטרית? מהו טבעה של חברה הנתונה למשטר דיקטטורי? מה היה היקפה של ההתנגדות להיטלר ואילו צורות לבשה? היו בברלין מי שהתנגדו לנאצים והושיטו עזרה ליהודים שנותרו בעיר, עד כדי כך שיותר יהודים עברו את השואה במחתרת בברלין ונשארו בחיים, מאשר בכל מקום אחר ברייך השלישי של היטלר.
מורהאוז מסתמך בספרו על יומנים, על ספרי זיכרונות ועל ראיונות, ומתאר בכישרון ספרותי המשולב במחקר מעמיק את העיר שעברה טלטלה קשה, ואת חיי האנשים שהיו כפינה אפלה, נשכחת, בסיפור קורותיה של מלחמת העולם השנייה. www.rogermoorhouse.com
"ברלין במלחמה הוא תיאור מלא חיים, מבוסס על מחקר מעולה וכתוב ביד אמן, המשחזר את שנות השחצנות, הדיכוי והשחיתות של שלטון נאצי, שהסתיימו בחורבן כה נורא ובסבלותיהם של אזרחים." אנטוני ביוור, מחבר נפילת ברלין, 1945
"תיאור כתוב ברהיטות ומרתק לחלוטין, בהסתמך על מחקר מעולה, של החיים (ולעתים תכופות מאוד, המוות) שידעו ברלינאים מן השורה בבירת הרייך של היטלר במהלך מלחמת העולם השנייה. יכולתם של הברלינאים לסבול, להקריב ולהשלות את עצמם, אבל גם לאהוב, למרבה התדהמה – ואפילו לגלות פה ושם חוש הומור – מוצגת ביד האמן של מורהאוז, לצד שפע של מידע חדש." אנדרו רוברטס, מחבר סערת המלחמה
"תוספת מעולה להיסטוריה החברתית של גרמניה הנאצית... בהסתמך על ריאיונות, מכתבים, יומנים, ספרי זיכרונות וארכיונים, מספק המחבר תיאור מרתק של חיי היומיום של הברלינאים, שבראש מעייניהם עמדו לא תפארת הרייך וגדולתו אלא גורל הגברים בחזית וההתעסקות עם מחסור בדלת, במזון ובביגוד. ... תרומה מפוארת לסוגת העיר־במלחמה, הראויה לתפוס את מקומה על המדף לצד יצירות קלסיות כמו תרועת השכמה בוושינגטון של מרגרט ליץ' (1941) או אפרה של תפארת מאת ארנסט פרגוסון (1966)." קירקוס
קרא עוד
קרא פחות
|