אישה קמה בוקר אחד ומגלה שכואב לה בווגינה. סוזנה קייסן, המוכרת לקורא הישראלי מ"נערה בהפרעה", לוקחת אותנו למסע - לעתים מצחיק, לעתים הזוי - שבו היא נפגשת עם רופאים שונים ומנסה למצוא תרופה לכאב בווגינה, הממרר את חייה. המצלמה שאמא נמנה לי הוא ספר משעשע, אינטליגנטי, נועז, סקסי ופוקח עיניים. דרך הווגינה שבמרכז הספר - כמו דרך עדשת מצלמה - אנו מתוודעים למיניות נשית, זוגיות, חברות, דימוי עצמי, כישלונות הרפואה המודרנית, ניסיונות להגיע למודעות עצמית ומשמעות הכאב. ספר לא צפוי, מפתיע בכנותו, הקולח כמו שיחה עם חברה טובה. סוזנה קייסן כתבה את "נערה בהפרעה", המבוסס על חוויותיה האישיות. הספר עובד לסרט והיה לרב מכר בעולם כולו, והתפרסם גם בעברית. קייסן מתגוררת בקיימברידג', מסצ'וסטס. שמו המסתורי של הספר הוא פרפראזה של המחברת על סצנה מסרטו של לואיס בוניואל "וירידיאנה". חבורת עניים עורכת נשף בבית אחווה, ואחת מהם מתנדבת לצלמם. כולם מתארגנים לצילום ומחייכים, אז היא מרימה את חצאיתה ו"מצלמת" אותם ב"מצלמה שאבא שלה קנה לה".
קרא עוד
קרא פחות
|