|
לו בלקלוק, כתבת במגזין טיולים, מקבלת את משימת חייה: שבוע על ה’אורורה בוראליס’, ספינת טיולים מהודרת: התאים מפוארים, ארוחות הערב נוצצות והאורחים אלגנטיים עד מאוד. זמן קצר לפני היציאה לשיט מישהו פורץ לביתה, והדבר טורד את מנוחתה במהלך ההפלגה, דבר שבא לידי ביטוי בהתנהגותה.
כשהספינה מתחילה את המסע בנוף הציורי של הים הצפוני השמיים בהירים, המים שקטים והאורחים כולם שמחים ועליזים ונראה שההפלגה עומדת להיות תענוג צרוף.
אבל כל זה לא נמשך זמן רב. לילה אחד, כאשר רוחות מקפיאות מצליפות בסיפון, השמיים מאפירים, הים סוער, ואחרי שלו שותה לא מעט אלכוהול, היא שומעת קול חבטה במים. חבטה שנשמעת כאילו מישהו נופל למים. לרגע נדמה לה שהיא רואה משהו בין הגלים: צורה לבנה מסתחררת, כמו יד של אישה, שנגררת אל מתחת לפני המים ושוקעת. היא מבחינה גם בכתם שדומה לדם על שמשת הזכוכית של מעקה הבטיחות.
לו בטוחה שהאישה מתא מספר 10 היא שהושלכה לים, אלא שאנשי הצוות טוענים שבמשך כל ההפלגה היה התא ריק ואיש מבין האורחים אינו נעדר, וגם אין שום כתם על שמשת הזכוכית, ועל כן איש אינו מאמין לדבריה. אבל לו נחושה בדעתה לגלות מה פשר העניין, ואט אט מתבררים לה דברים הקשורים אליה בקשר הדוק, ומעמידים אותה בסכנת חיים. ספרה של רות וייר סוחף את הקורא לתחושת המחנק, האימה וחוסר הוודאות שאופפת את לו ולנחישות שלה למצוא את האמת בכל מחיר.
זכויות התרגום של האישה בתא מספר 10 נמכרו ל–25 מדינות.
“ספר חובה לקיץ.” אנטרטֵינמנט ויקלי
קרא עוד
קרא פחות
|