|
|
אלמוות / מילן קונדרה
הוצאת זמורה ביתן משנת 1990 כריכה קשה
|
|
|
``הרומן אינו דומה למרוץ אופניים שבו הקורא יגיע קצר נשימה אל קו הסיום`` - אומר מילן קונדרה; ``כוונתי שיהיו מעין סעודה שבה סועדים בנחת מנה אחר מנה``. המחבר עצמו הוא אחת הדמויות ברומן מיוחד זה, רומן משועשע ומלומד, עדין ומלאנכולי, קצת פילוסופי וקצת דרשני, רקמה מופלאה, מתוחכמת ומקורית. העלילה נפתחת ונחתמת במחוות יד של אשה על שפת בריכה. תנועה צעירה של אשה לא צעירה זו הולידה בדמיונו של קונדרה את הצעירה היפה אגנס... ביד אמן מוביל קונדרה את הקורא במסע שנון ומרתק אל פרשיות שונות מתרבות אירופה ב200- השנים האחרונות, כשלכולן ציר משותף: האהבה והמוות: לגיתה ולידידתו הצעירה בטינה פון ארנים, המבקשת חלק בתהילתו: להמינגווי המחליף דעות עם גיתה על עול האלמוות, לצייר המכונה רובנס ולחיי המין שלו המשולים ללוח אסטרולוגי... `אלמוות` הוא הרומן הבשל והמורכב ביותר שכתב מילן קונדרה עד כה, אך יחד עם זאת לא איבד המחבר את תחושת הקלילות והטקסט - שלראשונה אינו עוסק בארץ מולדתו של קונדרה - קולח וקריא כבספריו הקודמים. המבקר והסופר גבריאל יוסיפוביצ`י כתב: ``כאן, בדמותה של אשה שאינה מסוגלת לבטא את עצבונה ואת בדידותה... עולה בנו התחושה של אלמוות אמיתי. היא שורדת בתוכנו, הקוראים, ומותה לובש חיים משלו. והיא עושה זאת, כמובן, בעזרת תגובתו החומלת של קונדרה על מה שהוא אמיתי בתוך עולם העשוי קיטש. זה ספר שאחזור ואקרא בו שוב ושוב``. מספריו של מילן קונדרה בהוצאת זמורה-ביתן: ``אהבות מגוחכות``, ``הקלות הבלתי נסבלת של הקיום``, ``ספר הצחוק והשכחה``, ``החיים הם במקום אחר``, ``אמנות הרומן``, כמו ``אלמוות`` גם ספרים אלה תורגמו כולם משפת המקור לעברית על ידי רות בונדי.
קרא עוד
קרא פחות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|