|
במשך יותר משלושים שנה חלקו אידי וריצ´רד מידלשטיין חיי משפחה יציבים בפרוורי שיקגו. ועכשיו הכול מתפורר, ומסיבה אחת, כך נראה - גודלה העצום של אידי. לאידי יש אובססיה לאוכל, היא חושבת עליו, היא אוכלת אותו, ואם לא תפסיק, לא תחיה עוד זמן רב. כשריצ´רד מידלשטיין נוטש את אשתו, נאלץ הדור הבא ליטול את העניינים לידיו. בתם המורה, רוֹבּין, נחושה לגרום לאביה לשלם על כך שעזב את אשתו; בנם בֶּני, איש משפחה נעים־הליכות ומעשן־גראס, רק רוצה להחליק את העניינים; כלתם רשל - פרפקציוניסטית דקיקה - נחושה בדעתה להציל את חמותה, אולם המשימה מתגלה כגדולה אף יותר מתכנון מסיבת בר־בת המצווה של התאומים שלה. לאורך כל הדרך הם אינם מפסיקים לתהות: האם בחירותיה ההרסניות של אידי הן באחריותה בלבד, או שגם האחרים צריכים לשאת באשמה?
בפרוזה מדויקת, בחמלה עצומה ובהומור שנון, מציגה ג´יימי אטנברג סיפור אֶפּי על אודות נישואים, בגידה, משפחה, תשוקה ואובססיה. המידלשטיינים בוחן את התקוות ואת שברון הלב הכרוכים באהבות חדשות וישנות, את המאוויים ואת התשוקות של מעמד הביניים באמריקה, ואת העיסוק ההרסני והמרתק שלנו באוכל.
ג´יימי אטנברג נולדה בבפאלו גרוב, אילינוי, ומתגוררת בברוקלין, ניו־יורק. המידלשטיינים הוא ספרה הרביעי. מיד עם יציאתו לאור נבחר ל"ספר החודש" באמזון, ונכלל ברשימת "בחירת העורכים: הספרים הטובים ביותר 2012".
משבחי הביקורת:
"´המידלשטיינים´ כבש אותי מן העמוד הראשון, אבל רק בעמודים האחרונים הגעתי להבנה מלאה של טווח הסימפטיה שמפגינה אטנברג ושל הכישרון בו היא טווה את סיפורה." (ג´ונתן פרנזן, מחבר "חירות")
"בשנינות שלעולם איננה לעג ובעדינות שלעולם איננה משתפכת, מציגה [אטנברג] את הטרגדיות השגרתיות של משפחה זו כמשהו נוגע ללב להפליא... אטנברג מצטיינת בהצגת הקלישאות של החיים במערב־התיכון של אמריקה באור מגוחך, בכך שהיא מעניקה להן תפנית קלה שבקלות, שהופכת את הדמויות לאמיתיות ולכאלה שניתן להזדהות איתן באופן מושלם. " (רון צ´רלס, וושינגטון פוסט)
"ג´יימי אטנברג מציגה דיוקן טרגי־קומי מענג של המידלשטיינים, משפחה יהודית מוזרה מהמערב־התיכון, הקורסת תחת בגידה, תשוקה ועודף משקל." (אליזה שפל, וניטי פייר)
קרא עוד
קרא פחות
|