|
"כשהייתי בן שמונה עליתי על אופני השטאייר - ואפן הישנים של האפוטרופוס שלי, שהועבר אז לפולין ועמד לפלוש עם הצבא הגרמני לרוסיה..." טיול האופניים שפותח את ספרו האוטוביוגרפי רב העוצמה של תומס ברנהרד רחוק מלהיות זיכרון ילדות תמים. זו ראשיתו של מסע תודעתי מרתק, נפתל ותמיד מפתיע, שנע בין התעלות לחרדה, בין תעוזה לשפל רוח, בין תחושת גרנדיוזיות לתודעת כישלון - בדיוק כמו הניסיון של ברנהרד בן השמונה לרכוב על אופניו אל דודתו בזלצבורג, מרחק שלושים ושישה קילומטרים מביתו, ניסיון שסופו אימה ומפח נפש. ואולם הניסיון ההרואי הזה, שנדון מראש לכישלון חרוץ, הוא אולי ניסיונו של כל אמן יוצא דופן לקרוא לעצמו דרור, ואגב כך להטביע את חותמו בעולם עוין, קטן ממידותיו, אך כזה שנדרשת ממנו "התפעלות מוחלטת מן הלהטוט שלי". כפי שמבקש לעצמו רוכב האופניים הקטן. ואכן, כוחו של "ילד" אינו רק בווירטואוזיות הלשונית ובגילוי הלב שבו , גילוי לב שמצליח לחמוק מכל קלישאת - וידוי, אלא ביכולתו של המקרה הפרטי להאיר את הכלל: האווירה ההיסטורית הייחודית של אירופה המערבית לקראת אמצע המאה, ילדות רגישה במשפחה קרועה ומבולבלת, הצורך האנושי בחום ובאמת, והחתירה הטראגית להשיגם באמצעות מעשי גבורה או אמנות. תומס ברנהרד, מהחשובים שבסופרי אוסטריה במאה העשרים, נולד ב 1931 - אביו לא הכיר בו, והוא גדל עם אמו אצל סבתו וסבו, הסופר האנרכיסט הנערץ עליו. "ילד" הוא אחד מתוך חמישה ספרים אוטוביוגרפיים שברנהרד פרסם מ 1975 - ועד מותו ב 1989 החמישה יראו אור בהוצאה זו.
קרא עוד
קרא פחות
|